מכס - סווג לי את הקורונה 

א. רקע

מסוף חודש דצמבר 2019 ובתחילת שנת 2020, נכנס לחיינו וירוס הקורונה, ומאז השתנו חיינו ללא היכר.

לוירוס הקורונה, מסתבר, קיימת השפעה גם על תחום סיווג טובין לצרכי מכס ומס קניה, לפי צו תעריף המכס.

כך, ארגון המכס העולמי (WCO) היושב בבריסל, ושבו חברות רוב מדינות העולם-כולל ישראל, פרסם בשנת 2020 רשימה של מוצרים הקשורים לטיפול בוירוס, ומהו סיווג המכס המוצע שלהם, ברמה של 4 או 6 ספרות. הרשימה התעדכנה מספר פעמים.

בסקירה זו אפרט מהו סיווג המכס שקבע ארגון המכס העולמי לכל סוג מוצר, מהו, ככל הנראה, פרט המכס המקביל בישראל, והאם יבוא בפרט מכס זה חייב או פטור ממס. כמו כן, אדון בשאלה האם פרסום זה של ארגון המכס העולמי מחייב בישראל, והאם בכלל קיימת תכלית לחייב במכס מוצרים הקשורים לטיפול בוירוס.

הרשימה כוללת מוצרים רבים, בסקירה אנסה להתמקד רק במספר דוגמאות.

ב. פירוט המוצרים והסיווג שנקבע על ידי ארגון המכס העולמי

• ·      ערכות PCR לבדיקת וירוס קורונה, נקבע כי יסוווגו בפרט מכס 38.22 –

"מגיבים לאיבחון או למעבדה, על תשתית ומגיבים מוכנים לאבחון או למעבדה אם על תשתית או לא, חוץ מאלה שבפרט 30.02 או 30.06; חומרי השוואה מאושרים".

המכס בישראל הודיע, כי הסיווג הוא ב-38.22-0090, הפטור ממסי יבוא.

• מסיכות נייר מנייר- פרט מכס 48.18-9000 החייב במכס של 12%-

"נייר טואלט ונייר דומה, מוך של תאית או מארגים של סיבי תאית, מהסוג המשמש לצורכי משק בית או למטרות סניטריות, בגלילים שרוחבם אינו עולה על 36 ס"מ, או חתוך למידה או לצורה; ממחטות, מטליות ניקוי, מגבות, מפות שולחן, מפיות שולחן, מצעי מיטה ופריטים דומים למשק הבית, למטרות סניטריות או לבתי חולים, פריטי לבוש ואביזרי הלבשה, מפולפה של נייר, מנייר, ממוך של תאית או ממארגים של סיבי תאית".

• מסיכות בד ללא פילטר- פרט מכס 6307-9000, הפטור ממסי יבוא בסעיפי המשנה שבו-

"פריטים אחרים שהוכנו לשימוש, לרבות גזרות למלבושים (DRESS PATTERN) - - אחרים"

• מסיכות גז עם פילטר- פרט מכס 90.20-

"מכשירי נשימה אחרים ומסכות גז, למעט מסכות מגן שאין להן חלקים מיכניים ואף לא מסננים הניתנים להחלפה".

בישראל, הודיע המכס כי יסווגו בסעיף 0021, שעליו 8% מכס, אך לא פחות מ-0.42 ש"ח לכל אחד-

"להתקנה על האף והפה, שאינם מהסוג המצריך קישור להתקן הזנה כלשהו:- המכשירים"

• משקפי מגן- פרט מכס 90.04-9000, הפטור ממסי יבוא-

"משקפיים, משקפי מגן וכדומה, לשיפור הראייה, להגנה או למטרות דומות".

• מגיני פנים המכסים יותר מאיזור העיניים- פרט מכס 39.26-9000-

"פריטים אחרים מפלסטיק ופריטים מחמרים אחרים שבפרטים 39.01 עד 39.14".

המכס הודיע שסיווגם בסעיף 9020 הפטור ממסי יבוא-

"כלי יד שמשקל כל אחד אינו עולה על 5 גרם להרכבת פינים במחברים (CONNECTORS); מסמרים לקביעה בדרכים מהסוג ROAD STUDS לרבות עיני חתול (CAT'S EYES); מגיני פנים".

• כפפות פלסטיק- פרט מכס 39.26-2000-

"פריטי לבוש ואבזרי הלבשה (לרבות כפפות), כפפות אגודל וכפפות בלאאצבעות (MITTENS AND MITTS):-".

ככל הנראה, בסעיף 2010 כפפות בדיקה- הפטור ממסי יבוא.

• כפפות גומי- פרט מכס 40.15-1900 הפטור ממסי יבוא-

"פריטי לבוש ואבזרי הלבשה (לרבות כפפות), כפפות אגודל וכפפות ללא אצבעות (MITTENS AND MITTS) לכל המטרות, מגומי מגופר, חוץ מגומי מוקשה - כפפות, כפפות אגודל וכפפות ללא אצבעות (MITTENS AND MITTS):-- אחרים".

• חליפות מיגון עשויות כותנה, למשל עבור נשים- פרט מכס 62.11-4200, הפטור ממסי יבוא בסעיפי המשנה שבו-

"חליפות מסלול, חליפות סקי ובגדי-ים; בגדים אחרים -בגדים אחרים, לנשים או לילדות:"-

• אלכוג'ל לחיטוי- פרט מכס 38.08-9400-

"קוטלי חרקים, קוטלי נברנים, קוטלי פטריות, קוטלי עשבים, מוצרים מונעי צמיחה ווסתי צמיחה של צמחים, מחטאים ומוצרים דומים הנתונים בצורות או באריזות למכירה קמעונית או כתכשירים או כפריטים (לדוגמה: סרטים, פתילות ונרות המטופלים בגפרית ונייר זבובים) – אחרים - מחטאים-"

ככל הנראה בפרט 9490- אחרים- 12% מכס.

• אוהלים להקמת בית חולים שדה (למשל לבדיקות קורונה בשטח)- פרט מכס 39.26-9000 אם הם מפלסטיק, ככל הנראה בסעיף 9090, החייב ב-12% מכס.

ג. האם החלטות ארגון המכס העולמי מחייבות בדין בישראל

כפי שראינו, רשימת הסיווגים פורסמה על ידי ארגון המכס העולמי. מדינת ישראל חברה בארגון, ורשות המכס בישראל רואה עצמה מחוייבת לפרסום זה. אבל, האם רשימה זו מחייבת על פי הדין בישראל?

סעיף 3 לצו המסגרת לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ז-2017, קובע:

"סיווג טובין בתוספת הראשונה - סיווג טובין בתוספת הראשונה יהיה לפי ההוראות שלהלן, ובהתאם לאמנה בדבר השיטה המתואמת לתיאורם ולקידודם של טובין (כ"א 1010)".

סעיף 3(1), ממשיך וקובע:

"כותרות החלקים הפרקים ותת הפרקים מוצגים לנוחות העיון בלבד; לענין כל דין, הסיווג ייקבע על-פי המונחים שבפרטים והכללים המתייחסים שבכל חלק או פרק, ובתנאי שפרטים או כללים אלה אינם קובעים אחרת, בהתאם להוראות שלהלן";

מכאן, שהדין המחייב לצורך הסיווג, הוא המונחים שבפרטי המכס והכללים המתייחסים שבכל חלק או פרק.

על כן, נראה כי מקורות חיצוניים, כגון דברי ההסבר של ארגון המכס העולמי (explanatory notes), או החלטות סיווג של ארגון המכס העולמי (classification decision), אינם הדין המחייב בישראל.

יחד עם זאת, בתי המשפט כבר קבעו, כי כאשר הם נדרשים לפרש את דיני המכס הנובעים מאמנה בינלאומית שעליה חתומה מדינת ישראל, יש מקום לתת משקל כלשהו למקורות החיצוניים, בהיותם כלי רב חשיבות-

"לאור היסטוריה חקיקתית זו מקובל על הצדדים כי האמנה, כמו גם דברי ההסבר שלה וההנחיות מטעם המועצה, מהווה כלי רב חשיבות בפרשנות הפקודה בכלל והסעיפים שתוקנו או שהוספו בתיקון הנ"ל בפרט".

[ע"א 544/88 מדינת ישראל נ' סלון טוקיו בע"מ, פ"ד מו(4), 226, 244 (15.6.92)]

גישה יותר מרוככת, הובעה במקרה אחר, בו נאמר כי המקורות החיצוניים הם רק כלי אחד מני רבים:

"עיון בפסיקתו של כב' בית המשפט העליון מלמדת כי כלי זה, בדמות דברי ההסבר לאמנה, אכן משמש ככלי עזר חשוב, אם כי הוא אינו מהווה כלי בלעדיו אין. אין קיומם של דברי ההסבר גורע מן הצורך לבחון את שאלת הסיווג תוך שימוש ביתר ה"מסננות" המשפטיות והעובדתיות. דברי ההסבר מהווים למעשה, כלי מתוך "סל הכלים" העומד לרשות בית המשפט בבואו לבצע את פעולת הסיווג".

[ת.א. (שלום ראשל"צ) 25694-05-10 השמירה-טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד האוצר/אגף המכס ומע"מ (16.4.15): ערעור נדחה בע"א (מחוזי מרכז) 11127-06-15 מדינת ישראל נ' השמירה-טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ (28.3.16)]

לעומת זאת, קיימים פסקי-דין שקבעו שבמצבים מסוימים, אין לייחס חשיבות בכלל לאותם מקורות חיצוניים:

"משאלה פני הדברים, הרי שאני סבור שאין צורך ואין טעם להכנס לכל הויכוח הארוך והמיותר בשאלת תוקפם המחייב של הכלים הפרשניים הנלמדים מאמנת בריסל והערות ההסבר. אמת, אמנת בריסל יכולה להוות כלי פרשני, אלא שהיא תקבל משמעות שעה שהדברים אינם ברורים למקרא הצו."

[ת.א. (שלום רחובות) 2104/01 אגרוקל יבוא יצוא ושיווק בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ (1.12.02); ע"א (מחוזי ת"א) 1164/03 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' אגרוקל יבוא יצוא ושיווק בע"מ (15.10.06)].

מכאן, שפרסום רשימת המוצרים על ידי ארגון המכס העולמי, מהווה מקור חיצוני, שיכול להוות מקור פרשנות, אך הוא אינו הדין המחייב בישראל, ויבואן המעוניין לחלוק על הסיווג, רשאי לעשות זאת, על פי הדין.

ד. האם יש תכלית לחייב במס מוצרים הקשורים לטיפול בוירוס הקורונה

אחד מן השיקולים בקביעת סיווג לצרכי מכס או מס קניה, הוא תכלית החקיקה. במילים אחרות, יש לנסות ולהתחקות אחרי כוונת המחוקק, ולהבין, האם יש הצדקה להטיל מס על המוצר, או שמא התכוון המחוקק לפטור ממס את המוצר.

קיימים מקרים לא מעטים, בהם היבואן טען בבית המשפט, כי כוונת המחוקק הייתה שלא למסות את המוצר, בין משום שיש לו השפעות בריאותיות טובות, או שהוא מסייע להצלת חיים, או משום שאין ייצור מקומי מתחרה שלו.

למשל, בית המשפט קבע בעבר שאין תכלית לחייב במס קניה את המוצר "רסקיו רמדי" הנמכר בבתי מרקחת, אף שיש בו אלכוהול, משום שאין מדובר במוצר בעל השפעות שליליות.

[ת.א. (מחוזי ירושלים) 7057/05 פרמה גורי נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס (13.12.11)].

במקרה נוסף, נידון סיווג המכס של שעוני דופק, ושם קבע בית המשפט כי אין תכלית להטיל מכס על מוצר המיועד לספורטאים ומעודד את הבריאות.

[ת.א. (שלום הרצליה) 3925-09-10 אגנטק (1987) בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ) (23.3.15), ערעור נדחה בהסכמה בע"א (מחוזי ת"א) 8353-07-15 מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ) נ' אגנטק (1987) בע"מ (18.4.16)];

ההחלטה האם בפרט מכס כזה או אחר יוטל מס, היא החלטה של מדינת ישראל. כלומר, הסיווג שקבע ארגון המכס העולמי למוצרים, אינו מתחשב בשאלה האם המוצר יחויב במס או לא, שכן בכל מדינה, יתכן שסיווג מסוים יהא פטור ובמדינה אחרת יהא חייב.

כפי שראינו, בחלק מפרטי המכס, למשל 90.20-0021, מסיכות גז עם פילטר, 38.08-9400- אלכוג'ל, מוטל מכס במדינת ישראל.

האם כאשר העולם מתמודד עם מגיפה גלובלית שהאנושות לא ידעה כמוה בשנים האחרונות, קיימת תכלית לחייב במכס מוצרים שנועדו לטפל במחלה, למנוע אותה, וכו'? לדעתי, העניין טעון מחשבה נוספת.